<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת האזינו</h1>
<h2>דף צ.</h2>
הם קנאוני בלא אל [דברים ל"ב]. בלא כח. יש אדם שעובד לדבר שהן רואין אותו, אבל הם עובדים לבבואה שלהם. כעסוני בהבליהם. שהיו עובדים להבל היוצא מקדרה. אקניאם בלא עם. מדה כנגד מדה. קרי ביה בליי עם אלו הבאין מן נכרייה ומן מטרונית' שמהלכין יחפין בשוק, ואין לך בזוי בעולם כאותו שהולך יחף בשוק. פסק מכאן רמזה תורה אותן החובלים קירדליי"ש והייקופינ"ט ההולכים יחפים שעתידין להכעיס את ישראל. בגוי נבל אכעיסם. אלו המינים שנ' (תהלים י"ד א') אמר נבל בלבו וגו'. מכאן פסק רמזה תורה ונתגלה למשה ברוח הקודש, שעל ידי המינים בישראל ובאומות, נשרפה תורתינו הקדושה, וכן נתגלה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. ושן בהמת אשלח בם. כלומר אפי' נשיכת בהמה שאינה ממיתה, יהיה באותה נשיכה שילוח חמץ וארס של נחש שהוא זוחלי עפר וממיתין לכל הנושכים, וכל אלו הם מדה כנגד מדה, לפי שהכעיסוני בדבר שאין נראה כלום בבואה שלהם ובהבל של קדרה כדפי' לעיל וכן לשדים, גם הקב"ה יהא נפרע מהם בדבר שאין נראה כגון מזי רעב.
<h2>דף קח.</h2>
וישמן ישורון ויבעט [דברים ל"ב]. כיון ששבעו מרדו, וכן מצינו בדור המבול מתוך מאכל ומשקה ושלווה שהיו מכלי אחד מרדו שנ' (איוב כ"א ט') בתיהם שלום מפחד, וכן באנשי מגדל שנ' (בראשית י"א א') ויהי כל הארץ שפה אחת וגו' וכן אנשי סדום, וכן עשו דור המדבר שנ' (שמות ל"ב ו') וישב העם לאכול ושתה וסמיך ליה סרו מהר מן הדרך, אמר להם משה לישראל כשאתם נכנסים לארץ מורדים אתם מתוך שביעה שנ' (דברים ח' י"ב) פן תאכל ושבעת ואומר (שם י"ג) ובקרך וצאנך ירביון וגו' ורם לבבך ושכחת, משל לעגל שנתק עולו מתוך שהיה אדונו מפטמו. שמנת. בימי ירבעם. עבית. בימי אחאב. כשית. בימי יהורם. ד"א שמנת בימי אחז. עבית. בימי מנשה. כשית בימי צדקיהו. ד"א שמנת עבית כשית, אלו ג' דורות שלפני ימות המשיח שנ' (ישעי' ב' ז'-ח') ותמלא ארצו כסף וגו' ותמלא ארצו סוסים וגו' ותמלא ארצו אלילים וגו'. ויטוש אלוה עשהו. כינה ותלה באחרים מעשיהם הרעים. יזבחו לשדים לא אלוה. אלו היו עובדין לחמה ולבנה ולכוכבים שיש בהן הנייה לעולם דיי אלא היו עובדים לשדים שלא היו מטיבין לעולם. לא אלוה. לשון כח וחוזק, לשון [יחזקאל י"ז] אילי הארץ. חדשים מקרוב באו. כלומר שמעולם לא עבדום שום אומה רק מקרוב זמן.
